סמל שלמה הלוי מדהלה ז"ל

שלמה הלוי
לחדר נרות בן 24 בנפלו
בן סעידה ולוי
נולד בתימן
בל' בכסלו תש"ט, 1/1/1949
שרת בחיל השריון
יחידה: יחידת סיור חט' 87
התגייס ב-7.4.1968
נפל בקרב
בכ' בתשרי תשל"ד, 16/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: החווה הסינית
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: רחובות

קורות חיים

שלמה, בן סעידה ולוי, נולד בשנת תש"ט (1949) בחידאן שבתימן ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1953. בהגיעה ארצה שוכנה משפחת לוי במעברת גבעת ברנר. מצבה הכלכלי של המשפחה היה ירוד ותנאי חייה קשים עד מאוד. שלמה למד בבית-הספר היסודי "אוהל מאיר" בקרית עקרון, ולמרות התנאים הכלכליים הקשים, ומצבה הכספי של משפחתו, סיים את לימודיו היסודיים ועבר לבית-הספר התיכון בישיבת "בני עקיבא" באשדוד. אולם לאחר שנת לימודים אחת בישיבה החליטה הנהלת בית-הספר לפרק את כיתתו של שלמה והוא החליט להשלים את לימודיו העל-יסודיים והלך לישיבת "קרית וולפסון" בבאר שבע. לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים ועמד בהצלחה רבה בבחינות הבגרות. החליט שלמה להגשים את חלומו וללמוד את מקצוע ההוראה, כדי להיות מורה. אז הלך לסמינר למורים "ליפשיץ" בירושלים ונרשם ללימודי ההוראה. שלמה הצטיין מאוד בלימודיו, במיוחד בעבודה מעשית, דהיינו: הוראה בכיתה ובלימודי החוג שלמד - תלמוד ומחשבת ישראל. מורו של שלמה בחוג לתלמוד סיפר עליו כי "מעולם לא ישב בכיתתי תלמיד בעל מחשבה בהירה, ראש מבריק, ושכל מפולפל כשלמה". ואכן הוא סיים שם את לימודיו בהצלחה והוענקה לו תעודת הוראה. כאשר תמו שנות לימודיו והיה מוסמך להוראה, נצבו בפני שלמה שתי אפשרויות: לשרת בצה"ל או ללמד ביישוב ספר, במקום השירות הצבאי. שלמה בחר לשרת את המדינה ולהתגייס לצה"ל. מנהל הסמינר הזמין אותו לשיחה בעקבות החלטתו להתגייס וניסה לשכנעו שיבחר באפשרות ללמד ביישוב ספר, כי ידע שחלומו של שלמה היה ללמד ולעסוק בחינוך. אך שלמה אמר: "תחילה אשרת את עמי ואתגייס לצה"ל, וכשאסיים את השירות, אלך ללמד ביישוב ספר". שלמה גויס לצה"ל בתחילת אפריל 1969 והוצב לחיל השריון. לאחר שסיים טירונות וקורס תותחנות טנקים, הוצב עם יחידתו בקו החזית באזור תעלת סואץ. במהלך שירותו הצבאי נפצע שלמה פעמיים, ופעמיים הורד הפרופיל הרפואי שלו, אבל הוא החלים וחזר ליחידתו, לשרת עם חבריו בקו הראשון. במחצית אוגוסט 1971 שוחרר שלמה מהשירות הסדיר, וחזר לישיבת "קרית וולפסון". הפעם חזר כדי להקנות לתלמידיו את התורה אשר כה אהב. בד בבד עם עבודתו כמורה ומחנך, החליט שלמה ללמוד ולהרחיב את ידיעותיו בשטח החינוך ונרשם ללימודים באוניברסיטת הנגב בבאר-שבע. שלמה הספיק לסיים רק שנה אחת בלימודיו האקדמיים, כשפרצה מלחמת יום הכיפורים. הוא נקרא לשירות מילואים, הוצב בתפקיד שמילא בתקופת השירות הסדיר - תותחן טנק, והשתתף בקרבות הבלימה והפריצה בחזית סיני. באחד הקרבות שהתחולל באזור "החווה הסינית" ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973) נפגע שלמה ונהרג. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין ברחובות. השאיר אחריו אב, אם, אח ושתי אחיות. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סמל. רק לאחר שנפל נודע למשפחתו, כי שלמה שירת בגדוד הסיור של אריק שרון, גדוד לוחמים שהורכב מבחירי חיילי השריון, שכל חייליו היו מתנדבים. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו של שלמה: "מעשיו וכושר התמדתו במלחמה שמשו לנו, חבריו, מקור כוח. שלמה היה אהוב ומקובל על חבריו ועל מפקדיו. אבדתכם היא גם אבדתנו. זכרו של שלמה ודרך לחימתו, הנם חלק בדרך היסורים של מדינה זו לביטחון ולשלום". משפחתו של שלמה תרמה ספר תורה לזכרו.