רב"ט משה מוריס אבוקסיס ז"ל

משה אבוקסיס
לחדר נרות בן 24 בנפלו
בן עליה ומרדכי
נולד במרוקו
בל' בכסלו תש"ט, 1/1/1949
התגורר בקלחים
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 460, גד' 196
התגייס ב-16.11.1966
נפל בקרב
בט"ז בתשרי תשל"ד, 12/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: החווה הסינית
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: רחובות
חלקה: 3, שורה: 6, קבר: 4.
הותיר: אשה, בן והורים

קורות חיים

משה, בן עליה ומרדכי, נולד בשנת תש"ט (1949) בעיר סאל שבמרוקו ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תשט"ו (1955). לאחר תקופת-מגורים במושב קלחים שבנגב, סיים את לימודיו בבית הספר התיכון בקרית-שמונה. הוא היה תלמיד שקדן וצמא-דעת ובזכות חריצותו "קפץ" כיתה בבית הספר התיכון. הוא הצטיין במקצועות טכניים ובמקביל ללימודים העיוניים, השתלם במקצוע טכנאי קירור. הוא נטל חלק בהתלהבות בפעילות חברתית, בעיקר בקרב הנוער, וברבות הימים הדריך במועדון-הנוער של תנועת בית"ר בקרית עקרון. משנסגר המועדון, נטל על עצמו את המשימה לדאוג לפתיחתו-מחדש ולניהולו. הוא היה איש-ספר, היה לו אוסף-ספרים והוא הרבה להתעניין בתחומים רבים ובעיקר בפסיכולוגיה. משה היה אדם מסתגר ולעתים נהג להתבודד, אך עם זאת היה חברותי ותמיד קידם את הבריות בסבר פנים יפות והתבלט כמנהיג בקרב מכריו. הוא הרבה לסייע לידידיו, שכן היה בעל ידע טכני והיו לו "ידי זהב". כן הרבה להתלוצץ ונהג לשעשע את חבריו. הוא היה מהיר-החלטה, על אף שהיה שקול מאוד במעשיו. מטבעו היה עדין ונעים-הליכות, בן נאמן ומסור להוריו ודואג למשפחתו.

משה גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1966 והתנדב לחיל-השריון. לאחר הטירונות עבר קורס מ"כים-חי"ר וקורס מש"קי-סיור והוצב לסיירת-שריון. עקב נפילת אחיו בהפגזה על קרית שמונה הוענקה לו חופשה ממושכת והוא חזר להשלים את שירותו לאחר שנה וחצי. משה היה חייל מסור ומילא את תפקידו כלוחם במסירות וביעילות. מפקדו אמר עליו, כי "קור-רוחו ברגעים הקשים, התלהבותו ונכונותו להושיט עזרה, נסכו בחבריו רוח חדשה". הוא השתתף במלחמת 1967 והוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". לאחר ששוחרר משירות-החובה עקר לקרית-עקרון והחל לעבוד כטכנאי-קירור במעבדה לחקר-הבנייה של שלוחת הטכניון ועד מהרה נשא לו אישה. במלחמת יום הכיפורים השתתף משה בקרבות הבלימה עקובי-הדם נגד המצרים בסיני.

ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973), לאחר ימי-לחימה קשים, לחם משה עם יחידתו באזור "החווה הסינית" שבסיני, מול גשר הפירדאן. הנגמ"ש שלו נתקל בטנק ובקרב מטווח קצר ירה משה במקלעו ללא-הפסק, עד שהנגמ"ש נפגע והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי ברחובות. השאיר אחריו אישה, בן והורים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

בחוברת שהוצאה לאור לזכר הנופלים מבין עובדי הבנק, שבו עבדה רעייתו של משה, פורסמה כתבה עליו ועל דרכו ובה דברי חברים ומכרים על דמותו.